מיקומך באתר

1. תרבות: גלריה
2. תקשורת ועיתונות

המסמך כולל איסור על נשיאת סמלים של מפלגות ובקשה לסולידריות במסיבות עיתונאים. נשיא המועצה חנן מלצר: "חייבים לראות מי עומד מאחורי כל פרסום"

מועצת העיתונות והתקשורת בישראל שלחה אתמול (ראשון) לכלי התקשורת מדריך יישומי לעיתונאות בתקופת הבחירות, שמרחיב את כללי האתיקה שלה באמצעות עשרה עקרונות.

שניים מהכללים מנחים כיצד לפעול בנוגע לעיתונאים שמעוניינים "לעבור צד" לשירות מפלגות או לתמוך בהן בגלוי. סעיף 2 קובע כי "עיתונאים המבקשים לעבוד או להיות פעילים בשירות מפלגות, ישירות או בעקיפין, חייבים לקבל מראש ממקום עבודתם חופשה ללא תשלום, בתנאי מפורש שיקבלו עוד קודם לכן את אישורה של ועדת תקנון ואתיקה של מועצת העיתונות והתקשורת למלא את התפקיד המבוקש". סעיף 3 מוסיף כי "עיתונאי לא יישא עליו, על רכבו, או על הציוד המקצועי שלו, סמלים (כולל מדבקות) המזוהים עם מפלגה, או עם גוף פוליטי כלשהו. גם כלי רכב וכל ציוד אחר המשמשים את אמצעי התקשורת לא יישאו עליהם סימנים כאלה".

"מעמד המסמך הזה הוא כתקנון האתיקה עצמו, והוא מחייב את כל כלי התקשורת, גם את הגופים שאינם חברים במועצה", אומר בשיחה עם "הארץ" פרופ' חנן מלצר, נשיא מועצת העיתונות והתקשורת בישראל והמשנה בדימוס לנשיאת בית המשפט העליון.

שני כללים עוסקים במסיבות עיתונאים. לפי סעיף 5, "אין להשתתף באירועים המכונים 'מסיבת עיתונאים' שבהם לא ניתן להציג שאלות, ואין לכנות אירועים כאלה בשם מסיבות עיתונאים". בסעיף 6 נכתב: "כאשר פוליטיקאי או נושא משרה מנצל מסיבת עיתונאים כדי לתקוף עיתונאי/ת ומסרב להשיב על שאלותיהם, ראוי שכל אחד מהעיתונאים הנוכחים יימנע מהצגת שאלות משלו ורק ישוב ויציג את השאלה שהדובר נמנע מלהגיב עליה. בכל מקרה של פגיעה בעיתונאים ובאנשי תקשורת, כולל כאלה שאינם אזרחי ישראל, מן הראוי להפגין סולידריות עימם ולסייע להם ככל האפשר". בדומה, על רקע סערות שהתחוללו עקב הסרת כמה עיתונאים מקבוצות הווטסאפ של לשכת ראש הממשלה בשנים האחרונות, מומלץ בסעיף 7 ש"אם עיתונאי מוצא על ידי פוליטיקאי או נושא משרה מקבוצת ווטסאפ המיועדת לעדכון עיתונאים, ראוי שכל העיתונאים השותפים לקבוצה יעזבו אותה וידווחו על כך לציבור".

פרופ' מלצר הביע את ציפייתו בשיחה עם "הארץ" שקוד ההתנהגות הזה יכובד. "אם לפחות שניים או שלושה עיתונאים במסיבת עיתונאים יחזרו על שאלה שלא נענתה, הפוליטיקאי יבין את המסר". מלצר מדגיש כי העיתונאים אינם אמורים לשקול בהתנהגותם את דעתם האישית על שאלה שלא נענתה, ומצופים לחזור עליה בכל זאת מתוך סולידריות. "זו המשמעות של חופש העיתונות. זה מעניק הגנה לעיתונאי, בלי קשר לאם השאלה שנשאלה מוצאת חן בעיניו או לא. אם יפנימו את זה, גם העיתונאים וגם הפוליטיקאים, אז האווירה תשתפר".

עמדת מלצר, בשונה מארגון העיתונאים והעיתונאיות, היא שערוץ 14 ראוי להתייחסות והכרה כמערכת עיתונאית (לכן, למשל, המועצה התנגדה לניסיון של מפלגת הדמוקרטים, ומפלגת מרצ בבחירות הקודמות, למנוע את סיקור ערוץ 14 באירועי בחירות שלהם). "אנחנו מגינים על חופש העיתונות מכל צד שהוא. לא שמנו שמות או תוויות בכללים האלה", אומר מלצר. הוא ציין כי ערוץ 14 אינו מצטרף למועצת העיתונות, בנימוק של היעדר תקציב לתשלום דמי החבר השנתיים.

המדריך החדש מנחה את כלי התקשורת לעצור תעמולת בחירות שמושמעת בשידורים חיים, בנאומים או בראיונות של פוליטיקאים ונושאי משרה. שידורים כאלה "יתקיימו רק לאחר שהפוליטיקאי, או נושא המשרה, פירט מראש את הנושאים שבהם יעסוק ויתחייב לא לסטות מהם, והעורך השתכנע שאין מדובר בתעמולת בחירות. אם הפוליטיקאי או נושא המשרה לא עמד בסיכום המוקדם עמו כאמור – ראוי להפסיק את השידור החי ולהסביר לצופים ולמאזינים את הסיבה לכך". כלל נוסף קובע כי "אם פוליטיקאי או נושא משרה מוזמנים לראיון באמצעי תקשורת כלשהו והם מנצלים את הבמה והמיקרופון כדי להפיץ דברים שאינם אמת, או כדי להכפיש את אמצעי התקשורת – מומלץ להפסיק את הראיון ולהסביר זאת לציבור". בדומה, נקבע, בניגוד לציפייה של פוליטיקאים במקרים רבים, כי אין חובה לשדר תגובה לפרסום עיתונאי במקרים שבהם התגובה אינה עניינית ומנוצלת כדי לתקוף את העיתונאי או כלי התקשורת.

מלצר, ששימש יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת בשתי מערכות הבחירות של שנת 2019, עמד אז מאחורי הצו התקדימי שאסר על מפלגות לפרסם תעמולת בחירות באופן אנונימי, לרבות ברשתות החברתיות. ברוח דומה, המדריך החדש מנחה את העיתונאים "לייחס כל מידע למקור מזוהה. יש להימנע ככל האפשר משימוש במושגים כגון מקורות אנונימיים, בכירים, מקורבים וכו'". המדריך החדש גם דורש הקפדה על יישום החלטת ועדת הבחירות המרכזית הנוכחית בראשות השופט נעם סולברג מהחודש שעבר, המחייבת לסמן באופן ברור ובולט תוכן שנוצר באמצעות בינה מלאכותית לצורך תעמולת בחירות.

"בתקופת בחירות חשוב להקפיד על זה יותר, כי גורמים אנונימיים ירצו לתת תעמולת בחירות עם דברים לא מדויקים", מסביר מלצר. "חייבים לראות מי עומד מאחורי כל פרסום ומי מממן אותו. הדרישות האלה מאפשרות לנטר ניסיונות להתערבות זרה (הכוונה למשל באמצעות בוטים, עד"כ), שתמיד נעשית בצורה אנונימית. היו בעבר ביקורות שלפיהן זה כביכול פוגע בחופש הביטוי, והתשובה שלי היא שלפי תפיסתי, רובוטים הם לא יצורים אנושיים, ואין זכויות אדם למכונות".

מלצר מבהיר כי המועצה מתכוונת לפעול במהירות מול תלונות אתיות בעניין הפרות של הכללים החדשים, גם באמצעות בתי הדין שלה. "אין לנו סמכות לפסוק פיצויים, אבל יש לנו סמכות לדרוש או לחייב כלי תקשורת או עיתונאי לפרסם התנצלויות על פרסומים לא מדויקים – סמכות שלא קיימת לבתי המשפט. יש לנו יתרון בבירור תלונות אתיות. הפעילות שלנו בבתי הדין התעצמה בשנתיים־שלוש האחרונות, ובתקופת בחירות יש לזה חשיבות גדולה, תוך שמירה על הכללים של מתן זכות הטיעון למי שהוגשה תלונה נגדו".