השרינקפלציה בשיאה: המחיר לא עלה? תבדקו כמה נשאר באריזה | ד"ר חזי גור מזרחי

Дата публикации: 16-08-2026 03:01:06

בעולם כבר מבינים שהבעיה אינה רק המחיר, אלא היכולת של הצרכן להבין מה הוא מקבל תמורתו. היצרנים מצידם מזהים ביקוש גובר לאריזות קטנות, ובאמצע נמצא הצרכן, שממשיך לקנות בעיקר לפי המחיר, המותג והזיכרון

Основное содержимое страницы с новостью.

השרינקפלציה בשיאה: המחיר לא עלה? תבדקו כמה נשאר באריזה | ד"ר חזי גור מזרחיבעולם כבר מבינים שהבעיה אינה רק המחיר, אלא היכולת של הצרכן להבין מה הוא מקבל תמורתו. היצרנים מצידם מזהים ביקוש גובר לאריזות קטנות, ובאמצע נמצא הצרכן, שממשיך לקנות בעיקר לפי המחיר, המותג והזיכרוןד"ר חזי גור מזרחי06:01 | 16/08/2026עקבו אחרינו

---

פרינגלס באריזות קטנות. היצע לעומת ביקוש | צילום: שאטרסטוק4גלריה

אנחנו מכירים את המוצר. יודעים איך נראית קופסת דגני הבוקר, מזהים את צנצנת הקפה מרחוק ויכולים למצוא את הבמבה כמעט בעיניים עצומות. אנחנו גם חושבים שאנחנו יודעים בערך כמה המוצר אמור לעלות. אבל האם אנחנו באמת יודעים כמה יש בתוכו? זו שאלה שהופכת חשובה יותר ככל שמדפי הסופר מתמלאים באריזות בגדלים שונים, לעיתים באותו עיצוב, באותו צבע ובאותו מותג.

האריזה שאנחנו זוכרים כבר אינה בהכרח האריזה שאנחנו קונים

דגני הבוקר כריות הם דוגמה טובה. במשך שנים הכרנו את האריזה הגדולה במשקל 750 גרם. בהמשך היא השתנתה ל-686 גרם. 64 גרם נשמעים אולי זניחים, אבל מדובר ביותר מ-8% מהמוצר. לצידה קיימת גם אריזה של 375 גרם, באותה שפה גרפית ובמראה מוכר.

הצרכן שעובר מול המדף לא בהכרח עוצר לחשב. הוא רואה כריות, מזהה את הקופסה ומסתכל על המחיר. העין אולי מזהה שזו אריזה קטנה יותר, אבל לא תמיד מעבדת שהיא מכילה כמעט חצי מהכמות של האריזה הגדולה שאנו זוכרים. זו לא רק שאלה של כמה גרמים נעלמו. זו שאלה של זיכרון צרכני. אנחנו זוכרים את האריזה הרבה יותר טוב מכפי שאנחנו זוכרים את המשקל.

---

קניות בסופר | צילום: אבשלום ששוניהקפה זול יותר, או שפשוט יש פחות קפה?

קפה טורקי עלית ממחיש מנגנון אחר. 100 גרם היא האריזה המזוהה ביותר עם המוצר. זה גם מוצר שקשה מאוד לקמעונאי לשחק איתו במחיר, כי הציבור מכיר אותו והרשתות מתחרות עליו בצורה אגרסיבית. לצד האריזה הזאת אפשר למצוא גם 85 גרם. מבחינת היצרן זה מוצר אחר. מבחינת הקמעונאי נוצרה אפשרות להציג מחיר אחר. ומבחינת הצרכן זו כמעט אותה חבילת קפה.

אם 100 גרם נמכרים ב-10 שקלים ולידם 85 גרם ב-9 שקלים, העין רואה שקל פחות. אבל 85 גרם ב-9 שקלים הם למעשה כ-10.59 שקלים ל-100 גרם. על השלט המחיר ירד. בפועל המחיר ליחידת מידה עלה בכמעט 6%. וכאן נמצא כל הסיפור. לא תמיד צריך להעלות מחיר כדי לייקר מוצר. אפשר פשוט לשנות את המכנה.

גם בקפה נמס אנחנו רואים את אותה תופעה. צנצנות שאנחנו רגילים לזהות עם 200 גרם מופיעות לעיתים ב-190 גרם. Nescafé Taster's Choice השיקה בעבר גרסת Barista של 180 גרם במקום 200. בקפה Jacobs ניתן למצוא אריזות של 190 גרם שנראות דומות מאוד לצנצנת המוכרת. 10 גרם פה, 20 גרם שם. באחוזים זה כבר ממש לא זניח. 750 מ"ל הופכים ל-650, ובשמפו נעלם לפעמים שליש בקבוק.

גם בנוזלי כלים ניתן למצוא אריזות של 650 מ"ל במקום 750 מ"ל. מאה מ"ל פחות הם יותר מ-13% מהמוצר. הבקבוק עדיין נראה מוכר, הצבע אותו צבע והמותג אותו מותג. אבל אם המחיר כמעט לא השתנה, המחיר ל-100 מ"ל דווקא עלה.

בטואלטיקה התמונה מבלבלת אפילו יותר. הצרכן הישראלי התרגל לבקבוקי שמפו ומרכך של 700 עד 750 מ"ל, אבל ברשתות שונות אפשר למצוא גם אריזות של 400, 450 או 500 מ"ל בעיצובים דומים. בין 700 ל-450 מ"ל יש פער של 250 מ"ל. יותר משליש מכמות המוצר. אבל כאשר שני הבקבוקים אינם עומדים ממש אחד ליד השני, רובנו לא זוכרים אם זה היה 700, 500 או 450. אנחנו זוכרים את הבקבוק ואת המחיר.

אפילו הפחית כבר אינה אותה פחיתשמונה חטיפים ב-30, אבל כמה חטיף קיבלנו?

בחטיפים המלוחים הסיפור בולט במיוחד בגלל מבצעי הכמות. במבה קלאסית מוכרת באריזת 80 גרם, אבל ניתן למצוא גם אריזות של 60 גרם. 25% פחות. בביסלי אפשר למצוא 55 גרם במקום 70. יותר מ-21% פחות.

---

ממתקים בסופר. המחיר לא השתנה - האריזה כן | צילום: שאטרסטוקממרח קילו "השחר"? תבדקו שוב

גם ממרח "השחר" ממחיש עד כמה הזיכרון עובד מהר יותר מהחשבון. אנחנו רגילים לאריזות של 500 גרם וקילוגרם. אבל באושר עד קיימת גם אריזה ייעודית של 900 גרם. מאה גרם פחות, 10%. הצרכן רואה צנצנת גדולה, מזהה את המוצר, רואה מחיר אטרקטיבי והמוח משלים: "קילו 'השחר' במחיר טוב". רק שזה לא קילו. ואותה התופעה נמצאת גם בדבש יד מרדכי עם צנצנת של 900 גרם לעומת קילו.

גם בקטשופ Heinz קיימים גדלים שונים בין רשתות. 700 מ"ל, 900 מ"ל ופורמטים נוספים יכולים להיראות כחלק מאותה משפחת מוצר, אבל ההפרש בכמות משמעותי. אותו הדבר בחלב. אנחנו רגילים לחשוב "קרטון חלב שווה ליטר", אבל חלב לקפה של תנובה מגיע באריזה של 800 מ"ל ויושב לצד מוצרי החלב האחרים. 20% פחות מליטר. הכול כתוב על האריזה. השאלה היא כמה מאיתנו באמת קוראים.

העולם עובר דווקא לאריזות קטנות יותר

גם חברות מזון ומשקאות גדולות אחרות, ובהן PepsiCo, הרחיבו בתקופה האחרונה את ההתייחסות לאריזות קטנות ולמחירים נגישים יותר, על רקע לחץ על תקציבי משקי הבית.

יש כאן פרדוקס. אריזה קטנה יכולה לעזור למשפחה להוציא פחות כסף בקנייה הנוכחית. אם אין לי 25 שקל, מוצר ב-15 שקל נגיש לי יותר. אבל לעיתים אותו צרכן ישלם יותר לכל 100 גרם. כלומר, מי שמנסה להוציא פחות עלול בסופו של דבר לשלם יותר על אותה כמות מצטברת.

ובהודו החליטו שהצרכן לא צריך לפתור תרגילים מול המדף

בהודו החליטו השנה להתמודד עם חלק מהבעיה בדרך מעניינת. ביוני הורתה הממשלה ליצרנים וליבואנים של שמני מאכל לעבור לגודלי אריזה סטנדרטיים, במטרה להקל על הציבור להשוות מחיר בין מותגים. במקום מגוון רחב של נפחים לא אחידים, הוגדרו תשעה גדלים סטנדרטיים, מ-200 מ"ל ועד 20 ליטר. הכללים חלים הן על ייצור מקומי והן על שמנים מיובאים. הממשלה הסבירה במפורש כי גדלים חריגים מקשים על הקונה להבין איזה מותג באמת מציע את התמורה הטובה יותר.

---

עגלת קניות | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90היצרן מרוויח, הקמעונאי מקבל כלי נוסף

יש כאן גם היגיון מסחרי ברור. כאשר יצרן מקטין תכולה ב-15% או 20% ומוזיל לקמעונאי את מחיר הקנייה בשיעור קטן יותר, הוא יכול לשפר את הכלכלה של המוצר בלי להעלות בצורה בולטת את המחיר שעל המדף. אבל גם הקמעונאי אינו תמים במשוואה. מוצר בגודל חדש הוא מוצר שקשה יותר להשוות אחד לאחד למתחרה. אם כולם יודעים כמה אמורים לעלות 100 גרם קפה, התחרות ברורה. כאשר לרשת אחת יש 85 גרם ולשנייה 100, המחירים על השלט כבר אינם בני השוואה מיידית.

כך נוצר מצב שבו היצרן מקבל גמישות גדולה יותר, הקמעונאי יכול להציג מחיר אטרקטיבי יותר, והצרכן רואה מספר נמוך. כולם מרוויחים. חוץ ממי שלא שם לב שהכמות השתנתה.

אבל הכול מסומן, אז מה הבעיה?

על הנייר יש פתרון. המשקל כתוב, הנפח כתוב, ובמקרים הרלוונטיים קיים גם מחיר ל-100 גרם או ל-100 מ"ל. אבל כאן הרגולציה פוגשת את ההתנהגות האנושית. אנחנו לא נכנסים לסופר כמו אנליסטים. אנחנו ממהרים, מחזיקים רשימה, עונים לטלפון, מחפשים מבצע ומקבלים עשרות החלטות בפרק זמן קצר. אל תצפו מהקונה לחשב אם 85 גרם ב-8.90 משתלמים יותר מ-100 גרם ב-9.90. זה פשוט לא יקרה אצל רוב הציבור.

גם סימון "אריזה חדשה" או "תכולה חדשה" עשוי להיות חוקי וברור, אבל לאחר כמה קניות אנחנו מתרגלים. 60 גרם הופכים להיות הבמבה החדשה. 650 מ"ל הופכים לנוזל הכלים החדש. 190 גרם הופכים לצנצנת הקפה שאנחנו מכירים, והזיכרון הישן נמחק. זו אולי הנקודה המשמעותית ביותר בכל הסיפור.

אולי צריך להגדיר מחדש מהי שקיפותתגיות:עליית מחירים/ אינפלציה/ צרכנות נבונה/ יוקר המחיה

Схожие новости

#	Наименование новости	Тональность	Информативность	Дата публикации
1	המוח אומר "חסכתי", החשבון אומר אחרת: המלכודת מאחורי מבצעים	0	11.63	14-08-2026
2	האינפלציה רק 1.5% - אבל בסעיף שמכאיב לישראלים המחירים מטפסים	0	17.47	14-08-2026
3	האליבי הבא ליוקר המחיה כבר כאן: "אינפלציית החום" מגיעה לישראל?	0	11.23	14-08-2026
4	80% מהקניות באונליין נשארות בישראל - והסיבה היא לא רק המחיר	0	14.83	13-08-2026
5	חברות הביטוח לא נועדו לייצר רווחי עתק - אז איפה מתחיל השינוי האמיתי?	0	11.09	14-08-2026
6	מחבר "אבא עשיר אבא עני" חוזר לעצה ששינתה את חייו	0	10.33	14-08-2026
7	דוח שירות התעסוקה ליולי: מס' דורשי העבודה זינק - אך השוק דווקא מתאושש	0	9.88	16-08-2026
8	"Просвещение" сочло нереалистичным сохранение прежних цен на бумажную продукцию	0	0	21-03-2022
9	People Are Sharing Things They No Longer Buy Because They've Gotten Ridiculously Expensive, And Some Are Really Thought-Provoking	0	5	09-07-2026
10	How "surveillance pricing" charges one online customer more than another for the same item	0	5	20-01-2026

Классификация: Мнения. Схожих патентов: 0. Схожих новостей: 10. Тональность: 0. Информативность: 10.7. Источник: www.maariv.co.il.