מיקומך באתר

1. חדשות
2. מדיני ביטחוני

מקורות המעורים בפרטים ציינו כי המספר עלה בדיונים בין גופי הביטחון. רוב הגופות הן של פלסטינים שהשתתפו בטבח ובלחימה מאז 7 באוקטובר. מקצתן של פלסטינים לא מעורבים, והחזקתן מעוררת מתח בין זיני ליועמ"ש שב"כ

ישראל מחזיקה בגופותיהם של מאות פלסטינים לשם מיקוח, אף על פי שאין כיום עוד חטופים ישראלים. על פי שני מקורות המעורים בפרטים, בדיונים במערכת הביטחון צוין כי מספר הגופות נאמד ב־1,700. ראש שב"כ דוד זיני מוביל את התמיכה בהחזקת הגופות, לתרחיש שבו יהיו בעתיד שבויים או נעדרים ישראלים. גם צה"ל תומך בעמדה זו.

רוב מוחלט של הגופות הוא של פלסטינים שהשתתפו בטבח ובלחימה או בטרור מאז 7 באוקטובר. מקצת הגופות הן של פלסטינים שלא היו מעורבים בלחימה או באירועי טרור, ו־13 גופות הן של אזרחים ישראלים, שמערכת הביטחון מסרבת לשחרר למשפחותיהם.

מקורות משפטיים הסבירו כי כל עוד לא כינס הקבינט המדיני־ביטחוני דיון עקרוני בסוגיה, למעשה אין למדינה סמכות להחזיק בגופות של פלסטינים שלא נקשרו ללחימה. החלטות כאלה קשרו קודם לכן בין החזקת גופות ובין משא ומתן להשבת חטופים ישראלים, אך מאז הוחזרה גופתו של רן גואילי לישראל בינואר האחרון אין עוד כאלה.

שאלת הסמכות עוררה מתיחות בין הדרגים המשפטיים לבכירים במערכת הביטחון, ובכלל זה בין זיני ליועץ המשפטי של שב"כ, נ'. בעתירות שהוגשו לבג"ץ בידי ארגון "גישה" נגד החזקת גופות סבר נ' כי המדינה אינה יכולה להחזיק בגופה במקרה שבו התברר כי הפלסטיני לא היה מעורב בלחימה נגד ישראל.

בפברואר האחרון פורסם ב"הארץ" כי מספר גופות הפלסטינים שזהותם ידועה עומד על 766, בנוסף לעוד עשר גופות של אזרחים זרים. בפועל מספר הגופות גבוה בהרבה. לא ידוע כמה מהגופות הן ממזרח ירושלים ומהגדה המערבית.

בעת האחרונה הודתה המדינה בכמה הליכים משפטיים כי ישראל מחזיקה גם בגופות של פלסטינים שנעצרו ומתו בעת מעצרם, ושאף נפתחה חקירת מצ"ח בנוגע לנסיבות מותם, לתרחיש שבו יהיו חטופים או שבויים בעתיד. על פי תשובה של המדינה לבג"ץ בעניינו של צלם מעזה, שנהרג יום לאחר מעצרו במתקן מעצר מאולתר במעבר ארז, המטה לביטחון לאומי החל בדיונים בעניין לקראת החלטה אם יוסיף להחזיק בגופות. עבודה זו טרם הסתיימה.

כמו כן, באפריל האחרון יזמה הפרקליטות "סבב עמדות" בין גופי הביטחון בשאלה זו, כדי להביא את הסוגיה להכרעה עתידית בקבינט. נכון לחודש שעבר, התהליך טרם הסתיים. בצבא מסרו לבג"ץ כי "נעשים מאמצים מיוחדים" לקדם אותו כדי לאפשר שחרור של כמה מהגופות, ובהן של פלסטינים שנסיבות מותם עדיין נחקרות במצ"ח. על פי נתונים שפורסמו ב"הארץ" נפתחו עשרות חקירות כאלה, אך לא הוגש אפילו כתב אישום אחד. בכמה הזדמנויות ביקשה המדינה מבית המשפט לשוב ולעדכן, ובית המשפט אפשר לה להחזיק בגופות בינתיים.

חלק מהגופות מוחזקות בהקפאה במתקנים צבאיים ואחרות קבורות באדמה, אך בפועל, על פי הערכת גורמי ביטחון, בנוגע לכמה מהן ישראל אינה יודעת למי הן שייכות, והיכן אחרות מוחזקות. זה למשל המקרה של רג'אא סמור, תושב עזה בן 46, שהחזיק בהיתר עבודה בישראל לפני 7 באוקטובר 2023. עם פרוץ המלחמה והוא ועוד כ־4,000 עזתים הוכנסו למתקני כליאה צבאיים. תחילה נלקח לכלא עופר ואחר כך למתקן כליאה בבסיס צה"ל בענתות. סמור, שהיה חולה סוכרת, מת בנסיבות שאינן ברורות בעת ששהה שם, וחקירת מצ"ח נפתחה בעניין.

משפחתו עתרה לבג"ץ כדי לקבל את גופתו. ברבנות הצבאית איתרו גופה, וזו הועברה למכון לרפואה משפטית – אלא ששם התברר כי מדובר בגופת אדם שנורה למוות, ואילו סמור מת בלי שנורה. מתוך כך נאלצו בצה"ל ובפרקליטות להודות כי הם אינם יודעים היכן גופתו של סמור. בצעד חריג, ובתיאום עם צה"ל ועם הצלב האדום, נלקחו דגימת DNA מאחיו של סמור השוהה ברצועת עזה, ואחרי כן גם מילדיו של סמור, אך עד כה לא הצליחה הרבנות הצבאית לאתר את הגופה. המדינה הודתה בבית המשפט כי "אופן הטיפול בגופת המנוח בידי המשיבים מעלה שורה של תקלות", וכי "בכוונת הצבא לבדוק את הכשלים ולהפיק לקחים".

עם זאת הצליחו ארגוני הביטחון להשיב כמה גופות של פלסטינים למשפחותיהם. עלא סבייח, בן 28 מהכפר תיאסיר שבבקעת הירדן, נהרג באפריל האחרון מירי של חייל שלדברי צה"ל שהה בחופשה ובא מאחת החוות שבסביבה. גופתו נלקחה בידי צה"ל. בדובר צה"ל טענו בתגובה על כתבתו של גדעון לוי באפריל האחרון כי "מדובר במחבל שהשתתף בחיכוך בין פלסטינים לאזרחים ישראלים", וכי "מתחקיר ראשוני עולה כי המחבל נורה בזמן שחבט בראשו של ישראלי בעזרת סלע". אלא שבעת האחרונה עודכנה משפחתו של סבייח כי גופתו תשוחרר.

גם גופתו של סאמי ג'עסוס, תושב לוד אזרח ישראלי בן 28, הוחזרה השבוע למשפחתו, יותר מחודש לאחר שירה בו שוטר למוות. ג'עסוס, מתמודד נפש המוכר למשטרה, נורה לאחר שבמשטרה טענו כי רץ לקראת השוטרים כשבידו סכין. תחילה סווג האירוע כניסיון פיגוע, ושב"כ והמשטרה סירבו לשחרר את גופתו לקבורה. אחר כך נאלצו במשטרה להודות כי מדובר באירוע פלילי, ורק לאחר עתירות לבג"ץ נאלצה מערכת הביטחון לשחרר את הגופה, לצד ניסיונות של המשטרה להטיל הגבלות על משפחתו.

מצה"ל נמסר בתגובה: "לא נתייחס לנאמר בדיונים מבצעיים סגורים בצה"ל". בשב"כ לא הגיבו כלל.